בתקופה האחרונה כולנו מתוודעים הרבה יותר מקרוב לרשת האלחוטית שלנו. בין אם יש תקלות, כי כולם ביחד פתאום עובדים/לומדים מהבית או סתם רואים יותר Netflix; או בין אם כי רוצים לשדרג אותה כדי שתוכל לעמוד בעומס המחודש; או לחילופין כי רוכשים נתב או מערכת אלחוטית כדי להקים רשת אלחוטית חדשה.
רשת WiFi היא למעשה שידור הנעשה באוויר ולכן חשופה לשלל הפרעות שונות ומגוונות שסביבתה מייצרת.
לכן עם השנים הוטמעו ברשתות ה – WiFi מגוון טכנולוגיות כדי להתמודד עם הפרעות אלו, להפוך אותן לאמינות יותר ולשפר את ביצועיהן.
טכנולוגיות אלו מתוארות בדרך כלל על ידי ערמה שלמה של ראשי תיבות סתומים ומבלבלים. ריבוי המושגים הזה מקשה להבין מה קורה בעולם ה – WiFi של היום, אך חשוב להבין אותם כדי לדעת מהן חוזקותיה וחולשותיה של תשתית ה – WiFi, ובמיוחד לפני שרוכשים ציוד. לכן החלטתי לכתוב את מילון המונחים הזה, המפרש את המושגים וקיצורי הדרך המוזרים הללו. אם מצאתם טעות או משהו עדיין לא מובן לכם, אשמח אם תגיבו למטה ואני אתקן מיד ואעשה כל מאמץ לענות בהקדם. כמובן שאתם תמיד מוזמנים לפנות אלי לצורך פתרון כל בעיה ברשת האלחוטית שלכם, ולצורך תכנון והקמת תשתית WiFi העונה בדיוק לצרכים שלכם.
WiFi 4
מוכר גם בשמו הטכני (והמסורבל משמעותית) כ – 802.11n, נכנס לשימוש בשנת 2009.
WiFi 4 הוא הראשון שאפשר שימוש בשני תדרי שידור – 2.4GHz ו 5GHz ורוחב פס מקסימלי של עד 600Mbps.
בדור זה נכנסה לשימוש תכונת ה – MIMO.
WiFi 5
מוכר גם כ – 802.11ac נכנס לשימוש בשנת 2013 ועודכן בשנת 2016.
הוא תקן ה – WiFi הנפוץ ביותר לעת עתה ברוב המכשירים האלחוטיים הקיימים בשוק כיום.
WiFi 5 הוא הראשון העושה שימוש בתכונת ה – MU-MIMO (אם כי רק באופן חלקי).
המאפשרת לנתב אלחוטי לתקשר עם יותר ממכשיר אחד בו-זמנית.
דור זה תומך ברוחב פס מקסימלי של עד 3.46Gbps.
WiFi 6
מוכר גם כ – 802.11ax, נכנס לשימוש בשנת 2019, ומהווה נקודת ציון חשובה בתחום התקשורת האלחוטית.
רשתות אלחוטיות הפכו נפוצות מאוד בשנים האחרונות, בגלל היותן מדיום נוח מאוד לעבודה וזול יחסית ופשוט לפריסה. אך עם זאת גם רגיש יחסית להפרעות. WiFi 6 הוא תקן ה – WiFi הראשון אשר פותח כדי לטפל בראש ובראשונה בשיפור יעילות התקשורת האלחוטית ולא רק בהגדלה תאורטית של מהירותה; באמצעות מספר תכונות חשובות כגון BSS Coloring, OFDMA, TWT ויישום מלא של MU-MIMO. בנוסף לכך התקן מטפל בבעיה נוספת ממנה סובלות רשתות WiFi – בעיית האבטחה, WiFi 6 תומך בפרוטוקול האבטחה החדש WPA3.
WiFi 6E
תקן WiFi 6 מיושם כרגע באופן חלקי ופועל רק בתחומי התדרים שכבר מוכרים – 2.4GHz ו 5GHz.
עם זאת, במהלך 2021 ייושם חלקו השני של התקן ויביא עימו עוד בשורה חדשה: שימוש במרחב תדרים
נוסף –6GHz , אשר עד עתה לא נעשה בו שימוש ויאפשר הרחבה משמעותית של רוחב הפס
עד מהירות מקסימלית של 10.8GHz (תאורטית לפחות).
Mesh WiFi
רשת אריג אלחוטית – מערכת המורכבת ממספר יחידות המחוברות ביניהן, כאשר יחידה אחת משמשת כנתב ואילו האחרות משמשות כAccess Points (נקודות גישה); כל היחידות מחוברות או משורשרות אחת לשנייה
ולא רק לנתב, לכן אפשר להשתמש בדימוי שהן "ארוגות" אחת לשנייה ויוצרות יחדיו רשת "אריג" אלחוטית.
בניגוד למאריך-טווח אשר כל יכולתו היא להתחבר לרשת WiFi ולחזק את האות שלה; יחידות מערכת ה – Mesh, בנוסף להעברת המידע של המכשירים המחוברים דרכם לרשת ה – WiFi, מתקשרות ברקע בינן לבין עצמן
על מצב תשתית הרשת, כדי לחבר כל מכשיר אלחוטי ברשת ליחידה הקרובה אליו ביותר ובכך לפרוס את הרשת האלחוטית בצורה אחידה יותר ואופטימלית.
הפיתוח של רשתות Mesh WiFi הודגם לראשונה בניסויים צבאיים כבר בשנות ה – 80' של המאה ה – 20.
ואילו מערכות ה – Mesh הראשונות הופיעו כבר בשנות ה – 90', אך הן היו יקרות מאוד ומורכבות
ולכן היו נדירות יחסית. רק בשנת 2015, בעקבות פיתוחיהם של מספר סטארט-אפים, כגון Luma (שמאז נסגרה)
ו Eero(אשר נרכשה ע"י Amazon), מערכות Mesh WiFi התחילו להיות פופולריות.
EasyMesh
תקן שפותח על ידי ה – WiFi Alliance לתקשורת אוניברסלית בין יחידות Mesh מיצרנים שונים.
אחת הסיבות העיקריות שמערכות Mesh WiFi הולכות ונעשות פופולריות יותר ויותר היא היכולת להרחיב אותן עם הזמן ככל שעולה הצורך בצורה פשוטה יחסית ללא צורך בכבילה נוספת. אך מאחר שכל אחת מיצרניות הציוד מפתחת את החומרה והתוכנה שלה באופן פרטי, אין שום תקן אחיד; וכתוצאה מכך לאחר שהוקמה תשתית Mesh WiFi של יצרן אחד לא ניתן להרחיב אותה עם יחידות Mesh של יצרן אחר, היא נשארת "נעולה" לציוד של יצרן אחד. EasyMesh הוא ניסיונה של ה WiFi Alliance להכניס סטנדרטיזציה לתחום בכך שיצרניות הציוד יפתחו את פרוטוקולי התקשורת שלהם על-פי תקן אחיד אשר יאפשר להקים תשתיות Mesh WiFi באמצעות ציוד של יצרנים שונים ובכך לאפשר לצרכנים יותר גמישות ומגוון. עם זאת, יצרניות הציוד לא ממהרות לאמץ אותו;
ולעת עתה כמעט ולא ניתן למצוא מערכות אשר תומכות בתקן. בין החברות שכן פיתחו דגמים מבוססי EasyMesh
ניתן למצוא את D-link ו Netgear אך גם אצלם מדובר בדגמים מעטים בלבד.
כאן המקום להבהיר, כדי למנוע בלבול: תקן EasyMesh מתייחס לתקשורת הרקע הנעשית בין יחידות ה – Mesh לבין עצמן. ולא לתקשורת בין מכשירי הקצה אשר משתמשים ברשת האלחוטית (כלומר טאבלטים, סמארטפונים, מחשבים וכו'). מכשירי קצה אלחוטיים יכולים להתחבר באופן שקוף לכל תשתית WiFi שהיא ללא קשר לזהות היצרן.
SSID
Service Set IDentifier – המונח הטכני אשר המתאר את שם הרשת האלחוטית שהנתב או נקודת הגישה האלחוטית מפרסמת (מוכר גם כ ESS – Extended Service Set, אך פחות נפוץ). השמות אשר מופיעים ברשימת הרשתות האלחוטיות במחשב או בסמארטפון הם SSIDs.
BeamForming
תכונה של WiFi 5 וניתן להסביר אותו בשתי מילים באופן בסיסי – מיקוד השידור. כלומר כאשר הנתב משדר למכשיר כלשהו שמחובר אליו, לפטופ, סמארטפון, טלוויזיה חכמה וכו'. הוא מאתר את מיקומו ומשדר ישירות אליו במקום לשדר לכל הכיוונים באופן שווה (כפי שעושים נתבי WiFi מדורות קודמים שלא תומכים בטכנולוגיה זו).
מכשירים אלחוטיים מדורWiFi 5 כמו למשל טאבלטים, מחליפים מידע, עם הנתב או אחד עם השני, על מיקומם הפיזי כחלק מתהליך התקשורת ביניהם, מה שתורם לאות שידור חזק ואיכותי יותר.
נתבים מדור WiFi 5 ינסו אף למקד את השידור אל מכשירי WiFi ישנים יותר, כלומר מדורות g ו n, אם כי בהצלחה פחותה בהרבה מאחר שהשידור הממוקד נעשה רק מכיוונו של הנתב. אך בכל זאת גם מכשירים אלו יחוו שיפור מסוים באיכות התקשורת שלהם.
Band Steering
ניתוב בין תדרים – פונקציה המאפשרת לנתב להעביר את המכשירים המחוברים אליו בין תחומי התדרים בהם הוא משדר. חלק משמעותי של המכשירים מהשנים האחרונות מתחברים לרשת ה – WiFi בתדרי 5GHz המהירים יותר, מה שיוצר לעיתים עומס בתחום הזה ומביא לירידה בביצועים. נתבים מודרניים משדרים במקביל בשני תחומי התדרים – 2.4GHz ו 5GHz, כך נוצר לפעמים מצב מגוחך קמעה, בו תחום השידור של ה – 5GHz עמוס לעייפה, ואילו תחום ה – 2.4GHz פנוי כמעט לגמרי. פונקציית ה – Band Steering מאפשרת לנתב לחלק את העומס טוב יותר כשצריך מחד גיסא; ומאידך גיסא לדאוג שכל מכשיר שיכול להתחבר לנתב ב – 5GHz אכן יעשה זאת ולא יתחבר לתדרי 2.4GHz האיטיים יותר.
BSS Coloring
תכונה של WiFi 6 אשר בהיעדר תרגום טוב יותר אכנה אותה "שידור צבוע" – כלומר היכולת של מכשיר אלחוטי מדור WiFi 6 (למשל סמארטפונים כגון Galaxy S10 או iPhone 11 ומעלה) לזהות האם שידור ממכשיר WiFi 6 אחר הוא מתוך הרשת שלו או מרשת זרה.
רשת אלחוטית היא מדיום תקשורת המשדר באופן של Half-Duplex (דו-מגמי למחצה, למי שמעוניין במינוח העברי המסורבל) – המשמעות של זה היא שרק מכשיר אחד יכול לשדר בערוץ אחד בזמן נתון, כל השאר צריכים להמתין לתורם, מאחר שאם כולם ישדרו בו זמנית אף אחד לא יאזין, בדומה לאופן פעולתם למכשירי קשר.
כדי למנוע ככל האפשר התנגשויות, תשתיות WiFi עושות שימוש בתכונה הנקראת CSMA/CA. תכונה זו מחייבת כל מכשיר ברשת קודם להאזין אם מכשיר אחר משדר לפני שישדר בעצמו, אם הוא מזהה שידור אחר שמתנהל הוא ידחה את שידורו שלו. עם זאת, תחום התדרים עליו פועלות תשתיות WiFi הוא די מוגבל עדיין. כך למשל פעמים רבות בבתים משותפים ובנייני משרדים, נתבים אלחוטיים שכנים משדרים על אותם ערוצים ומפריעים אחד לשני בשידורים חופפים הגורמים לדחיות שידור לא נחוצות הפוגעות בביצועי הרשת – בעיה המכונה OBSS.
WiFi 6 מתמודד עם בעיית ה – OBSS באמצעות תכונת השידור הצבוע (BSS Coloring).
שידור צבוע הוא מכניזם המאפשר לנתב או נקודת גישה אלחוטית להקצות לעצמה "צבע", כלומר מספר המסמן ומבדיל אותה מנקודות גישה אחרות המשדרות על אותו ערוץ, את הצבע שלה היא מעבירה לכל המכשירים המחוברים לרשת שלה. כאשר מכשיר WiFi 6 מאזין לשידור של מכשיר WiFi 6 אחר הוא משווה את הביט המכיל את הצבע של המכשיר המשדר (BSS Color bit) לזה של המאזין, אם הצבע זהה המאזין ידחה את שידורו אם הצבע שונה יתחיל לשדר בעצמו.
MIMO
Multiple Input Multiple Output או בקצרה MIMO היא תכונה אשר שולבה בנתבי WiFi כבר לפני כעשור עם WiFi 4 היא מאפשרת לשדר ולקלוט את אותו שידור באמצעות מספר משדרים במקום רק משדר אחד, מה שתורם לאות חזק ואמין יותר (לכן רואים על הנתבים הללו מספר אנטנות או שיש להם מספר אנטנות פנימיות).
MU-MIMO
Multiple User – Multiple Input Multiple Output היא תכונה שהוצגה עם WiFi 5 ובאה לטפל באחת המגבלות המרכזיות ממנה סובלים נתבי WiFi, והיא יכולתם לתקשר רק עם מכשיר אחד כל פעם. דבר שמאלץ מכשירים אחרים המחוברים לאותה רשת אלחוטית "להמתין לתורם" לתקשר עם הנתב ובכך מאטה את הרשת. תכונה זו מאפשרת לנתב לתקשר עם כמה מכשירים המחוברים לרשת במקביל, ובכך מקטינה או מבטלת לחלוטין את ה"תור" של מכשירי ה WiFi האחרים ברשת לשדר ולקלוט.
יש לציין עם זאת, כי ב WiFi 5, ה – MU-MIMO מיושם רק באופן חלקי – בזמן הורדת נתונים, ואילו בזמן העלאה
המכשירים המחוברים לרשת עדיין יאלצו להמתין לתורם לשדר. ב – WiFi 6, ה – MU-MIMO מיושם באופן מלא גם בהורדה וגם העלאה.
CSMA/CA
Carrier Sense Multiple Access with Collision Avoidance (או חישת גל נושא רבת-גישות עם הימנעות מהתנגשויות, למי שמתעקש לשבור את שיניו על המינוח העברי) או בקצרה CSMA/CA, הוא מנגנון אשר משמש רשתות אלחוטיות כדי להימנע מהתנגשויות בתקשורת. פרוטוקול זה קובע כי ברגע שמכשיר כלשהו המחובר לרשת WiFi
מעוניין להתחיל לשדר עליו קודם כל לוודא שהערוץ שהוא מעוניין לשדר עליו פנוי – כלומר שאף מכשיר אחר לא משדר עליו באותו הזמן. אם הערוץ פנוי הוא יתחיל לשדר, אם הוא אינו פנוי המכשיר ימתין פרק זמן שנקבע באופן אקראי. פרק זמן זה נקרא ה – "Backoff Factor" (מקדם ההימנעות) והוא נספר לאחור על ידי ה – "Backoff Counter" (מונה ההימנעות).
אם הערוץ פנוי כאשר ה – Backoff Counter הגיע לאפס מכשיר ה – WiFi מתחיל את שידורו, אם הערוץ אינו פנוי
ה – Backoff Factor נקבע שוב והתהליך הנ"ל מתחיל מחדש. באזור בו נמצאות מספר רשתות אלחוטיות בסמיכות גדולה מנגנון ה – CSMA/CA גורם לעיתים לדחיות לא נחוצות בשידור אשר מכונות OBSS
OBSS
Overlapping Basic Service Set – הפרעה הנגרמת ע"י כך שמספר רשתות אלחוטיות שונות משדרות על אותו הערוץ, אחת ההפרעות הנפוצות ביותר לפעולתה הסדירה של רשת WiFi. היא נגרמת בסביבה בה פועלות מספר רשתות WiFi בצפיפות, כמו למשל בבית משותף או בניין משרדים. המכשירים האלחוטיים המחוברים לרשת אחת "שומעים" גם את השידור של המכשירים המחוברים לרשת השנייה; מאחר שהם אינם יודעים לזהות אם השידור מגיע מהרשת שלהם או לא הם דוחים את שידורם באופן לא נחוץ. WiFi 6 מטפל בתקלה זו באמצעות תכונה הנקראת BSS Coloring, המאפשרת למכשירי WiFi 6 לזהות אם השידור שהם מאזינים לו מגיע מהרשת שלהם או לא, ובכך מונעת מהם דחיות לא נחוצות.
OFDMA
Orthogonal Frequency Division Multiple Access – תכונה של WiFi 6, יש האומרים כי זו התכונה החשובה ביותר שלו. היא מאפשרת לנתב WiFi 6 לחלק באופן דינאמי את ערוץ השידור שלו לתתי-ערוצים אשר נקראים "יחידות הקצאה" (Resource Units או RUs בקיצור). הנתב מחליט בזמן אמת לכמה RUs הוא מחלק את הערוץ שלו, ומה יהיה גודלה של כל RU, בדרך זו הנתב מחליט עם כמה מכשירי WiFi 6 הוא מתקשר בכל שידור או קליטה ואיזה רוחב פס יקבל כל אחד מהם. כך למשל הנתב יכול להחליט שהוא מקצה את כל רוחב הפס שלו למכשיר אחד או מתקשר עם כמה מכשירים במקביל; ואם הוא מתקשר עם כמה מכשירים במקביל איזה רוחב פס יקבל כל מכשיר באותה תקשורת. לדוגמא אם באותו הזמן לפטופ מוריד משחק מהאינטרנט וסמארטפון צופה ב YouTube, הנתב מקצה רוחב פס גדול יותר באותו שידור ללפטופ. יכולת נוספת אשר OFDMA מקנה לנתב WiFi 6 היא לאחד את שידוריהם של מכשירי WiFi 6 המחוברים לרשת שלו. לדוגמא אם שלושה מכשירי WiFi 6 צופים באותו הזמן בסרט ב Netflix ומכשיר WiFi 6 נוסף מוריד תוכנה מהאינטרנט; הנתב משדר אל שלושת המכשירים הצופים באותו הזמן ו"מורה להם" להשיב לו ביחד. בכך נחסך זמן תקשורת מיותר ברשת האלחוטית וכתוצאה מכך שיפור בביצועיה.
TWT
Target Wakeup Time – תכונה של WiFi 6, המאפשרת לנתב WiFi 6 לנהל באופן מרוכז את זמני השינה או הפעולה של מכשירי WiFi 6 ברשת שלו, הנמצאים במצב של חסכון בחשמל (Power Save mode),
ובכך להאריך את זמן הסוללה שלהם. מכשירי WiFi מדורות קודמים (WiFi 5 או ישנים יותר) נכנסים ויוצאים ממצב שינה בפרקי זמן שרירותיים ללא יכולת סנכרון עם הנתב, מה שגורם להם לצאת ממצב שינה פעמים רבות יותר ובכך מקצר את זמן הסוללה שלהם. יתרון נוסף אשר TWT מעניק לנתבי WiFi 6 הוא היכולת "לעורר" מכשירים שונים בפרקי זמן שונים; בכך לצמצם את מספר המכשירים המתקשרים עם הנתב בו זמנית ולייעל את התקשורת ברשת גם עבור מכשירים אשר אינם מדור WiFi 6.
WEP
פרוטוקול ההצפנה הראשון שנכנס לשימוש ברשתות אלחוטיות -כבר בשנת 1999. הוא היה בעל פגמים רבים,
ונפרץ כבר בשנת 2001. בשנת 2004 המליץ ה – WiFi Alliance (הארגון האחראי על גיבוש תקנים עבור תקשורת
של רשתות אלחוטיות) באופן רשמי שלא להשתמש בפרוטוקול הנ"ל. למרות זאת, עדיין ישנם יצרני ציוד אשר
משלבים אותו בנתבים האלחוטיים שלהם מטעמי תאימות-אחורה.
WPA
נכנס לשימוש בשנת 2003, פרוטוקול זה משמעותית בטוח יותר לשימוש מ – WEP. אך מאחר שפרוטוקול WPA פותח בצורה שיהיה קל ומהיר לשדרוג בעדכוני Firmware (קושחה) על מכשירי WiFi תומכי WEP; הוא עדיין הכיל מספר מרכיבים מפרוטוקול WEP ובסופו של דבר נפרץ גם הוא והוחלף בשנת 2006.
WPA2
פרוטוקול ההצפנה הנפוץ ביותר אשר נעשה בו שימוש בכל נתבי ה – WiFi מהשנים האחרונות, הוא משתמש במנגנונים הצפנה מתוחכמים יותר מ -WPA , כגון AES ו CCMP. הוא נכנס לשימוש בשנת 2006 ועודכן לאחרונה בשנת 2012, כלומר כבר לפני כמעט שש שנים. לכן אולי זה לא מפתיע שגם הוא נפרץ, הפעם לא דרך שבירת ההצפנה שלו אלא דרך פגם שהתגלה בתהליך הצירוף של מכשיר אלחוטי חדש לרשת. חלק מיצרני הציוד הוציאו תיקון מקומי לפגם הספציפי הזה, אך למרות זאת, רשת WiFi אינה עדיין תווך בטוח במיוחד עם WPA2.
WPA3
לאחר כ 15 שנה כמעט ללא עדכונים משמעותיים בתחום האבטחה, שוחרר סוף סוף פרוטוקול הצפנה חדש בשנת 2019 ויצרני חומרה התחילו לשלב אותו במוצרי ה WiFi שלהם. WPA3 נותן מענה למספר בעיות, אשר בגללן רשתות WiFi עדיין אינן מדיום בטוח במיוחד. כמו למשל תיקון הפגם שהתגלה בתהליך הצירוף של מכשיר אלחוטי חדש לרשת עם WPA2 ע"י מנגנון ה – SAE; ולראשונה לספק הצפנה בסיסית לתקשורת ברשתות WiFi ציבוריות נטולות סיסמא
(למשל במקומות כמו נמלי תעופה או בתי חולים) באמצעות המנגנון שנקרא WiFi Enhanced Open. תמיכה ב – WPA3 מתחייבת כחלק מהתקינה של WiFi 6, כך שאט-אט הפרוטוקול הזה יהפוך נפוץ יותר עם המעבר ההדרגתי ל WiFi 6.
אך לעת עתה השימוש בו במכשירים אלחוטיים כמו גם בנתבים או נקודות גישה היא מצומצמת למדי.
וכמה טיפים לסיום…
הזכרתי כאן מושגים רבים, אז איך יודעים מה באמת חשוב? במה להתמקד? הנה כמה כללי אצבע:
הגודל לא קובע…
מהירות פחות חשובה מטווח הכיסוי. מאחר שאם אנחנו נמצאים בקצה טווח הכיסוי של הנתב שלנו זה ישפיע גם על הביצועים שהוא יכול לתת. ובמה יועיל ראוטר מהיר שצריך לעמוד מטר ממנו כדי לנצל את יכולותיו? לכן,
לפני יש לבדוק במפרט של הראוטר, או על הקופסא שלו, מה הטווח המקסימלי שהוא יכול לכסות ומוודאים שזה תואם לפחות את שטח הבית, המשרד או האזור אותו אנחנו רוצים לכסות ברשת אלחוטית. המידות יצוינו בד"כ
ב sq. ft. = רגל מרובעת (מה לעשות… לדוד מאמריקה יש השפעה גדולה…). ובתרגום למידות המקובלות אצלנו מטר מרובע הוא קצת פחות מ 11 sq. ft., כלומר חדר ממוצע בגודל של 8 מ"ר הוא טיפה יותר מ 86 sq. ft..
טובים השניים (או השלושה או הארבעה…) מהאחד
אם הבית, הדירה או המשרד שלכם גדול יחסית או "מאותגר אלחוטית" – כלומר מחולק לחדרים רבים, בעל מספר מפלסים או בעל קירות בטון. עדיף להשקיע במערכת Mesh מאשר בנתב חזק, הכיסוי האלחוטי יהיה אחיד יותר ונוכל לנצל את חיבור האינטרנט שלנו באופן יעיל וטוב יותר.
לא להפריע בבקשה…
חלק לא מבוטל מהפגיעה בביצועי רשת ה – WiFi שלנו נגרמת על ידי הפרעה מרשתות WiFi שכנות (OBSS)
או עקב ההמתנה של המכשירים המחוברים לרשת לתורם לשדר. לכן רצוי לבדוק שתשתית ה – WiFi שלנו
מכילה רכיבים המיועדים לצמצום ההמתנות וההפרעות הללו, כגון MU-MIMO או BSS Coloring. ובנקודה זו בדיוק בולטים יתרונותיו של תקן WiFi 6 – דור ה WiFi הראשון אשר מטפל בראש ובראשונה בצמצום ההפרעות ברשת, מאשר בהגדלה תאורטית של מהירותה המקסימלית. לכן כאשר מקימים רשת אלחוטית חדשה או אפילו אם משדרגים תשתית קיימת לא רצוי שהיא תהיה ישנה יותר מ WiFi 5, וכדאי כבר לחשוב על WiFi 6.
עם זאת יש עדיין לא מעט מכשירים שלא תומכים בדור ה – WiFi הזה ולא יכולים להנות מכל יתרונותיו. אם כך, מדוע זה כדאי? כי מצד שני יש כבר יותר ויותר מכשירים שכן, ולאו דווקא רק החדישים או היקרים ביותר (כמו למשל ה iPhone SE ו Xiaomi Mi 10); מעבר לכך ל WiFi 6 תמיכה לאחור בדורות WiFi קודמים, כך שגם למכשירים ישנים יותר אין בעיה להתחבר לתשתית הזו. גם המחירים של חלק לא מבוטל מציוד ה WiFi 6 נהיו סבירים בסה"כ ואינם גבוהים כפי שהיו בעבר. וסיבה אחרונה חביבה אם לשכן שלכם יש מכשירי WiFi 6 ברשת שלו אתם לא תפריעו לו וההפך, שניכם תהנו מחיבור טוב יותר ויש כאן גם אקט סולידרי של שכנות טובה…
סוף מעשה במחשבה תחילה…
כללי אצבע בלבד לא תמיד מספיקים. תשתית WiFi היא תווך מאוד דינאמי ומושפע מהסביבה בו הוא פועל. לכן הפתרון שיתאים לרשת WiFi הפרוסה בסביבה אחת, לא בהכרח יהיה הפתרון הנחוץ לתשתית WiFi בסביבה אחרת. במהלך עבודתי היו לי לקוחות שאצלם התקנת מערכת Mesh הייתה הפתרון הברור מעליו, למשל בבתים מרובי מפלסים או דירות מרובות חדרים; ובלקוחות שאצלם הייתה בעיית OBSS חמורה כל כך שגם Mesh לא היה פותר אותה ואולי אף להפך. מאחר שהיא נגרמה מציוד עודף שלא היה בו צורך אשר גרם בעצמו למרבית ההפרעה. סוגיה נפוצה אותה אני רואה אצל אנשים עם בעיות ברשת האלחוטית שלהם – זה ש'דחפו' להם ציוד רב ולא מועיל. חשוב להבין קודם מה מקור הבעיה
לפני שרצים לקנות משהו. סוף מעשה – במחשבה תחילה.
אם לא ברור לכם מה יפתור את הבעיה – דברו איתי – ונפתור אותה בצורה המיטבית עבורכם.
